החייאה מלאכותית היא הביטוי הנכון לתיאור מערכת היחסים ישראל-הרשות הפלשתינית. אבו מאזן לא היה קיים בעולמנו ובוודאי לא היה נחשב לשום דבר משמעותי לולא ההנהגה הישראלית המציאה אותו וממציאה אותו בכל בוקר מחדש. הסיבה שאצלנו לא באמת תובעים ממנו לעצור את ההסתה בטלוויזיה של הרשות ובמערכת החינוך שלה, או לכל הפחות לשלוט במוצא פיו שלו עצמו, היא שאין טעם לבוא בתביעות אל מי שאיננו מסוגל לעמוד בהן. בישראל מבינים שמילוי דרישה כזו בידי הראיס יהיה כנראה הסוף שלו, ולכן פשוט לא מעלים אותה.

וכאן התם שואל: למה לנו בכלל לתחזק רשות-קש כזו שאי אפשר לדרוש ממנה כלום? באופן כללי התשובה היא – מאותה הסיבה שאנו מנשימים בהתנדבות את שלטון האימים העזתי. 'החלופה גרועה בהרבה', קובעת מדינת ישראל ומעניקה לחבר'ה מהחמאס עוד זמן שלטון במדינת עזה שלהם המתקיימת בחסותנו, מעבירה אליהם משאיות אספקה, חשמל ומים, שירותי טלפון ומחוות חדשות לבקרים שמספקות לחמאס את החמצן הנדרש להישרדותו. לא מופרך לשער שאותו תסביך ישראלי יתעורר גם במקרה הלא-בלתי-סביר שדאעש ישתלט על השטח הזה. כוחותינו ישננו אז שעם כל הסלידה מהאוייב ומצורת הפעולה שלו, אויבים לא בוחרים.

אולם כל הנאמר לעיל הוא כלום לעומת ההחייאה המלאכותית האינטנסיבית באמת שאנו מבצעים בירדן. כדי להנציח את שלטון המיעוט המלוכני אנו חולקים עם הממלכה ממימינו היקרים, מבליגים על עלבונותיה ועוולותיה (הסרת כיפות בכניסה לתחומיה, חוקי אפרטהייד נגד יהודים, התבטאויות פומביות נגדנו ואיומי קבע בהחזרת השגריר) ומעניקים לה כנראה סיוע רב נוסף שהשתיקה יפה לו. מיותר לומר שכמו מהרשות ומחמאס גם ממנה אי אפשר לדרוש דבר. השלטון הירדני רעוע עד כדי כך שלא כדאי לבחון אותו בדרישה ישראלית אלמנטרית להוגנות ולמראית עין של הדדיות.

ואת עיקר המחיר המופקע שניתן לירדנים תמורת סחורה שיכולנו לקבל בחינם – אנחנו משלמים בהר הבית. אם לומר את האמת, והיא לא מושמעת הרבה בהקשר הזה, למען שרידות הממלכה ההאשמית ויתרנו על ההר. עזבו את נהריים שמסרנו לירדנים מסיבה לא ברורה, עזבו את הכבוד הלאומי שאיבדנו בוויתור על סמלינו המקודשים – רק צפצוף השלטון הישראלי על חוקיו שלו בהר במסגרת המאמץ הלאומי להשאיר את המלך עבדאללה על הסוס, היה צריך להפעיל כאן מזמן צופרי אזעקה איומים.

למען הישרדות הארמון ברבת עמון, ההר בלב ירושלים נותר כל העת על סף רתיחה. המשטרה מתה להשליט בו סדר וחוק כמו בכל מקום אחר בארץ, ולהשליך למעצר אנשי ואקף ושאר מתפרעים שחוצפתם עברה את הגבול (לירדן) כבר מזמן. כחולי המדים יודעים שלא תפרוץ מהומה במקרה שיושלט בהר סדר, ובכל מקרה הם גם לא יירתעו מקצת בלגן. האיומים במלחמת עולם שלישית בעקבות השלטת חופש הפולחן במתחם המקודש הם איומי סרק, חלק ממסך עשן המפוזר מלמעלה כדי לטשטש את העובדה שכל הברדק הזה נתפר במיוחד לצרכי הירדנים הנואשים.

ואולי החשש העומד בבסיס העניין אפילו מוצדק. אולי לו נאפשר בהר חופש פולחן אמיתי לכל העמים זה אכן יוביל להתמוטטות הממלכה השכנה. נו, זו תהיה בדיוק ההוכחה לכך שמראש לא היה צריך להחזיק אותה בכוח בחיים. שיטת הניהול הנוכחית של נתניהו בהר – סגירת העניינים בין עו"ד יצחק מולכו למלך עבדאללה ולוואקף שלו בלי בג"ץ ובלי בצלם, המשך האפליה הבוטה בהר, הפקרת העתיקות ואפילו השארת הגרוטאה הקרויה גשר המוגרבים על כנה כי הירדנים לא מרשים להחליפו – לא יצילו את ירדן וגם אם היו מצילים אותה לא היה צריך ללכת עליהם.

בלי ה'התחשבות' בממלכה כבר מזמן היה שקט בהר. שקט ודמוקרטי. דווקא הניהול הירדני מסבך את המצב וגורם לעסק להתפוצץ מדי כמה חודשים. כך זה קורה: אנשי הוואקף, שליחי ירדן, אלו שלמענם ממעטת ישראל את עצמה ואת נוכחות יהודיה במתחם, לא ממש מסוגלים לנטרל את הגורמים הקיצוניים-באמת השורצים בו –  אנשי ראאד סלאח, ערבים ישראליים למהדרין. כמו לשאר הגורמים המלאכותיים שיצרנו במשחק ה'נדמה לי' הבלתי-משעשע הזה, גם לוואקף אסור בשום פנים ואופן להצטייר כמשת"פ של הישראלים. ממילא הוא לא יבלום את ההסלמה שם גם אם הוא רוצה מאוד.

במסגרת יחסי הכוחות האמיתיים במקום הקדוש, נציגי הממלכה בהר חייבים להוכיח ששנאתם לשטן הישראלי וליהודים העולים ההרה איננה נופלת מזו של המוראביטאת. כתוצאה הכרחית מכך השטח בוער עוד יותר וההתבטאויות הקיצוניות בוקעות רקיעים. הדרשות הנישאות במתחם המקודש – שאיש איננו מפקח על תוכנן – קיצוניות יותר מאלו הנישאות בעזה, והן הולכות ומקצינות כי אין מי שיעצור זאת. ההר מהווה חממה ידידותית מאוד לתנועות חתרניות ומסוכנות כל אחת יותר מחברתה. אלו מיוצאות מכאן לכל העולם הערבי ומערערות עוד את המצב בו, והכל בחסות ישראלית מלאה ובחתימתנו. ובכן, חברים, לא עדיף פשוט לשמור על החוק?

את עיקר המחיר המופקע שניתן לירדנים תמורת סחורה שיכולנו לקבל בחינם, אנחנו משלמים בהר הבית. למען שרידות הממלכה ההאשמית ויתרנו על ההר. עזבו את הכבוד הלאומי שאבד לנו, רק צפצוף השלטון הישראלי על חוקיו שלו בהר במסגרת המאמץ הלאומי להשאיר את המלך עבדאללה על הסוס, היה צריך להפעיל כאן מזמן צופרי אזעקה איומים

השארת תגובה